נלקחת כך פתאום

מארצך, מולדתך

נחטפת, זה איום

כמה מר גורלך.

בת דורי, בת עמי

אנחנו לא מכירות

פנייך בתמונה מספרות

איך בצירוף מקרים אחר

ודאי היינו חברות.

גם אני אוהבת לרקוד

גם אני גדלתי במושב

גם אני יצאתי לבלות

תחת ירח וכוכב -

בסוף שבוע ההוא

ערב שישי,

בוקר שבת

כשהשמש זרחה

והביטחון נשמט

גם תחת רגליי שלי -

בצירוף מקרים אחר

ודאי היה זה גורלי.

‍

איפה את עכשיו?

איך את מרגישה?

הלוואי ויש מנגנונים

שמגנים על התחושה

מן ניתוק כזה אבולוציוני

שעבר בין דורות מאישה לאישה

והוא שומר לך על הנשימות

אפילו כשאת שבויה.

‍

בלילות, אחות, ליבך פועם בחיזי

אני איתך ברוח,

עד שתחזרי.

‍

עוד ועוד משפטים
נאמרים בנינו,

כל משפט
כמו סל
אשר נושא בתוכו
רגש.

‍

כהרף עין
מבלי משים
הפכתי להיות
גברת עם סלים.

‍

זוכרת מה אמרת
כשאהבת
זוכרת מה אמרת
כשנבהלת,

‍

סוחבת
בשתי ידיי -
אהבתי, אהבתך
פחדייך ופחדי.

‍

לאוטובוס נכנסת
את מקבלת את פניי
מזיזה את סליך
כדי שאניח את סליי,

‍

אלו רגעי החסד
של נסיעה משותפת:
ידיי מחבקות,
ידך
מלטפת.

‍

נכנסת לחיי
במלוא הדרך

הדרך פורח, שמח
פועם ונוכח
בכל חדרי ליבי.

‍

לרגעים,
אני מתהלכת בהם לבדי,
מסתגלת
לשינוי,
מחפשת
אותי.

‍

משהו בפנים שלך
מרגיע אותי.

‍

החיוך, בטוח ופרוע.
המבט, אמיץ וסקרן.
ההבעה כולה,
זורחת כמו שמש
מתוך התלתלים
צורחת בשקט
ובלי מילים:
"אני כאן!
באתי
להשתובב!
באתי
לחיות
מכל הלב!"

‍

ואני מול אורך, זוהרת
שומעת מתוכי
ילדה קטנה
אומרת:
"גם אני! גם אני! גם אני!"

‍

ואוו, כמה זה מרגיע
לגלות שיקוף נעים.
כמה זה מרגיע
לגלות
שאני לא לבד
בגן השעשועים.

‍

אתה רק קצה חוט

לדמיון עשיר ומפורט

שנרקם בראשי.

אל תיבהל,

לא בך

התאהבתי,

זה הדמיון שלי

שנוטה להקסים אותי

באופן מוגזם וחסר פרופורציות.

‍

ומה דעתך, למשל...

להחליט החלטה חדשה:

את לא שואלת את עצמך

בכלל

על שום דבר -

"למה"

זו הריי שאלה כל כך מיותרת

בחיי ההוויה הפשוטה של -"ככה"

כשם שכלב לא שואל את עצמו

מדוע מקשקש בזנב

ונמלה לא שואלת את עצמה

למה היא לא זבוב

גם את לא צריכה לשאול את עצמך

למה בחרת לעשות את זה

ולמה בחרת להפסיק

ולמה בחרת להתחיל את זה

ולמה בחרת להפסיק

ולמה ללכת לשם ולמה לחזור

ולמה להגיד ולמה לא להגיד

וכו' אינסופי

קחי לך

תשובה אחת

לכל השאלות

ונוחי את חייך

בהוויה הפשוטה

של

"ככה".

‍

אני מפעילה מכונת כביסה

ובמקום לחכות לה

מבשלת

שמה סיר על האש

ובמקום לחכות לו

מכינה לי קפה

מרתיחה מים

ובמקום לחכות להם

מגלגלת סיגריה

יושבת וחושבת.

נפרדנו בעודנו אוהבים

כי הוא לא בשל להורות

אז במקום לחכות לו

אני פוגשת בחור חדש,

חמוד, מסקרן, עסוק קצת-

אז במקום לחכות לו

אני משחקת עם בחורה

שחדשה לה המשיכה לאישה

אז במקום לחכות לה

אני מגלגלת סיגריה

יושבת וחושבת....

מתי אפסיק לעשן?!

‍

לכל תופעה בעולם

מהקטנטונת

ועד

האסטרונומית

יש הסבר;

למה זה קורה

איך זה קורה

ומה ההשלכות.

מעניין לי

להקשיב לך

להבין הבנותייך

מוכנה לשמוע

עוד ועוד ועוד

אבל אחר כך

כשיקרה מה שיקרה

בנינו

מבקשת שנהיה

התופעה עצמה

קטנטונת או אסטרונומית

ככל שנרגיש

אין מילה כזאת - "הסבר"

"למה" זאת חיה שמיותר לחשוב עליה

ה"איך" יתגלה דרך חמשת החושים

רגע

אחר

רגע.

וכל ההשלכות...

ייכתבו בשיר אחר.

‍

ייתכן כי הדבר

בו אני מצטיינת

יותר מכל...

זה להתגעגע

הגרילו תאריך

מציר הזמן של חיי,

תנו לי רק

רגע אחד

קטן

להתרכז

וזהו זה,

כל כולי

חוף

שנחל

עזבו.

‍

אם

אין סיבה שלא

סימן

שחיפשתי סיבה שלא,

סימן שלא.

אם

סיבות לכאן או לכאן

לא מעסיקות אותי כלל,

סימן שכן.

‍

יש בלאגן בבית

ובלאגן בראש

אם אכתוב רגע שיר

יהיה לי ראש נקי

לסדר את הבית

‍

אני רוצה ממך

הרבה יותר

ממה שאת

יכולה

או מוכנה

לתת לי

וזה תמיד יהיה ככה

אז יש לי שתי אפשרויות

שעומדות בפני:

להמשיך לרצות

ולהמשיך להיפגע

או

להפסיק לרצות

וליהנות מהחיים

בוחרת

להפסיק

לרצות

ולהפסיק לרצות

ולהפסיק לרצות

ולהפסיק

לרצות.

‍

נשים שהן לא אני

אוהבות לבשל,

לקנות בגדים,

לענוד תכשיטים.

נשים שהן לא אני

משקיעות שעות

בציפורניים,

בשיער, באיפור

ובבית: בכל הפרטים

‍

נשים שהן לא אני

רוקדות כל כך יפה

עד לכדי תחושה 

שאני והגוף שלי

בכלל מנותקים.

‍

הן נשענות על השולחן 

כי עייפות מאתמול

מחייכות

כי שמחות מאתמול

זורקות הערה שנונה

בדיוק בזמן הנכון

וכולם צוחקים.

‍

נשים שהן לא אני

מסתובבות בעולם

עם הילה של נשיות.

מושכות ואז דוחות

בלי טיפת בושה.

אני, לפעמים, מרגישה

כמו גבר מבולבל

בתחפושת

של אישה.

‍

תראי מה זה;

כל כך נסחפת במחשבות

עד ש

שכחת להרגיש

כמה רכה הכרית

מתחת לראש שלך

‍

שמעתי ששמעת עלי

ראית מה זה

הפסקנו להתראות

והנה

את שומעת את שמי

ורואה אותי בדמיונך

לרגע אחד שלם לפחות!

תענוג לדעת

אני נגיד

רואה אותך בדמיוני

כל הזמן

‍

מאתמול

נהר זורם

צליית אקליפטוס מרקדת

מעל הבאים וההולכים והבאים

הגעתי מוקדם

לצנן בערות פנימיות

לקראת הרוח שלך

שתדליק בי

גחלים ישנים

באת והלכת

הנהר זורם

אני נשארת

לצנן

‍

היה שם משהו

הרגשת את זה גם.

אני מרגישה

כשאני מרגישה את זה לבד

ואני מרגישה כשאני לא –

מרגישה את זה לבד

אז טוב ששנינו הרגשנו,

לא מרגישים את זה עם כל אחד.

‍

קודם,

ידעתי

מה אני עושה

ולאן פניי,

היו לי תוכניות

ממשיות

לרגע הזה

ולזה שאחריו

ואחריו.

עכשיו

באת.

מה אני עושה

‍

אני חושב עליך

ולא יוצר קשר

כי יש לי נטייה

להרוס

כל דבר טוב.

אל תכעסי,

אני בסך הכל

שומר עליך

ממני.

אני מתגעגע

ולא מתקשר,

משתוקק

לחזור אליך

לחבק אותך

ולא שולח הודעה.

עד כדי כך

אני אוהב אותך.

‍

בסדר

אני משחררת,

לא רוצה יותר,

אמצא רצונות אחרים.

הנה

עזבתי

סע.

הכל טוב.

תאמין לי.

זאת רק

אחיזתה

של כף יד

סוררת.

‍

זה היה יכול להיות לי נחמד

לנתק איתי קצת את הקשר

לא לדעת מה קורה איתי

לא לשמוע ממני

לא לדאוג לי

ואז

אחרי תקופת זמן מכובדת

לפגוש אותי במקרה

לגלות שאני ממש בטוב!

אפילו מוארת וזוהרת

ושכל הבלאגן

ממש

מאחוריי.

‍

כיסאות מוזיקליים;

אחרי

שהסתובבנו

יחד -

נעצרת

המוזיקה.

סלומושן...

כל

הילדים

תופסים

כיסא,

אין לי מקום.

‍

אני עבד

להחלטות

של הבחורה

הצעירה

והיהירה

שהייתי

או:

אני התגשמות

חלום

של הבחורה

השאפתנית

והאמיצה

שהייתי

‍

בכל פעם שאפחד

אפרד ממך

בדמיון

אניח לך לנפשך

אתחבר לנפשי

אחבק פחדיי

באהבת אין קץ

‍

שמחה שהיינו

שמחה שנפרדנו

שמחה שהכרתי אותך

שמחה שהתאהבתי בך

שמחה שהתאהבת בי

שמחה שסחפתי אותך

שמחה שנסחפת איתי

‍

שמחה שמצאנו לנו בית

שעברנו לגור ביחד

שמחה שהתגברנו על הספקות

והתגברת על הפחד

‍

שמחה על כל הלילות שישנו מחובקים,

על הבקרים שהתעוררנו בנישוקים

לעוד יום עבודה.

שמחה ששמרת עלי תמיד 

שלא ארגיש בודדה.

‍

שמחה שהייתי בשבילך

שמחה על כל הבטחה 

שמחה שהרגשנו זה בזו משפחה

שמחה שנשארת נאמן לעצמך

שמחה ששחררת אותי להגשים חלומות

שמחה שלא משכת אותי לתהומות

העצב שלך.

‍

תתרחק

תעלם

תחליט שאתה לא רוצה

עברתי כבר הרבה מותק

לא מתביישת להתאהב

להתאכזב

להרגיש שוב כאב

הלב שלי פועם

ומחמם

תרגיש

‍

לא כדאי

זה ברור

מרגישה את זה

בכל הגוף.

לא

כדאי.

די.

די.

די.

"היי"

‍

אני קיים,

זוכרת?

אם שכחת

רק סימנתי

שאני כאן.

מוכן

ומזומן

למקרה שתחליטי

לעשות משהו בנידון.

‍

מאוהב בך מרחוק

לא מעז להתקרב

שומר על מתיקותה

של כמיהת הלב

מדמיין

מפנטז

ונרגע

רק ככה

את

נשארת

מושלמת

ואני -

לא נפגע,

לא נפגע.

‍

הנוכחות העקבית החדשה בחיים שלי

מעוררת חשק לעשות סדר;

בעבודה, בדירה, בחשבוניות, בחצר,

בכל מה שאפשר לעשות בו סדר

שיהיה נעים ומאורגן ובהיר וברור-

כאן הארכיון,

כאן התכנונים,

כאן המגירות שסגרתי

וכאן הלב שלי, שנפתח לאחרונה.

‍

תנשמי עמוק

תרפי

את כל השרירים

שהתכווצו

אף אחד

לא תוקף אותך

אף אחד

לא אוחז בך

את חופשיה

בדיוק כשם שהיית

קודם

את יכולה לעשות

מה שבא לך

מתי שבא לך

עכשיו

את במקום נעים

עוטף, מכיל, בטוח

תרשי לעצמך

להישאר

הוא בסך הכל אמר

שהוא אוהב אותך

‍

הקאתי פעמיים

בשבועיים

האחרונים

והמחזור מאחר לי,

המקל אומר פס אחד,

כלומר - את לא בהריון,

אבל הגוף אומר את כן,

כי הנפש אומרת

אני כן.

הנפש, אין לה תאריכים

אין לה שעות

יש לה מכלול הווייתי

חוצה זמן ומקום.

היא יודעת,

אני בהריון.

‍

את מאוהבת בעצמך

עד כדי כך

שזה

מדבק

‍

דייט חמישי צהריים...

כמו הדייט הראשון עם יוסף,

ליד הים כמו בדייט עם נעם,

נכנסנו למים בספונטניות כמו עם נתי,

ולא התנשקנו בכלל כמו בדייט הראשון

עם אלעד, דוד, אופיר...

ולא כמו שהיה עם יהל, אפיק, עמרי,

והוא לא קירח כמו איתי 

יש לו שיער שחור ומלא כמו של אמיר,

צעיר ממני אבל לא ארבע שנים כמו יואב, 

רק בשנה אחת כמו לוק, 

הוא אוהב את מה שהוא עושה כמו אלון

ויש לו ידיים גדולות כמו לאורן, 

והיה כיף, אז ארצה שניפגש שוב,

נכיר לעומק... נפתח דף חדש, נקי... 

בלי השוואות,

מבטיחה.

‍

אני רוצה להרגיש טוב

ובשביל זה 

עושה דברים 

שעושים לי קצת רע

‍

ככה זה

בהתמכרות

‍

ככה זה

בגמילה

‍

מדי פעם,

תוך כדי 

סערת רגשות 

עמוקה ורצינית...

‍

אני יוצאת מהגוף,

מסתכלת מהצד

ומגחכת

‍

חשוב לי 

שתדעי 

שאני מצליחה 

יותר 

מאשר

חשוב לי

להצליח

‍

כשכולם ישנים

ואני ערה,

מרגיש לי

כאילו

כל העולם עצר מלכת

בלחיצת סטופ

של יד אלוהית

ורק לי הוא קורץ,

מחייך כמסמן לי -

"עליך יש פליי מותק

את יכולה להמשיך".

‍

איזה אושר

להתיישב על האסלה

במקום העבודה

שניות ארוכות

ורצופות

בהן

אף אחד

לא רואה אותי

‍

הכרת אותי...

‍

חכה שתכיר 

את אמא שלי 

ואת סבתא שלי

‍

שמופנמות בי

היטב

‍

אני עצמי התרגשתי

אבל

אמא שלי

סבתא שלי

והדודות שלי

היו מעקמות פרצוף

ראית איך האף שלי זז?

‍

נרשמתי למלחמת בוץ

כדי לתפוס קצת אדמה

בימים נטולי קרקע

‍

מאחורי כל אדם

שחשבתי עליו: "x, y, z"

מסתתרות

אינספור אותיות

בשפה אחרת

‍

ומכל הערב

המופלא

הזה

אלך לישון

עם העלבון

שהותיר בי

משפט אחד קטן

‍

זרם נעים

נשלח מהלב

אל השפתיים,

יוצר חיוך

וסומק בלחיים -

תופעה

ספונטנית,

סוררת

ובלתי ניתנת

לשליטה.

‍

יש כל מיני הודעות

שלא עניתי עליהן,

הצעות

שנמנעתי מלסרב להן –

באופן ישיר

‍

העדפתי להשאיר מקום לספק;

אולי "לא ראיתי"

אולי "שכחתי כי יום עמוס"

‍

אולי, הן בכלל לא זכורות לי 

ולא צורמות לי

עד היום

‍

סליחה

חלום ישן

סליחה

אני רשמית מחליפה אותך

בחלום חדש

אף אחד לא אשם

בזה שלא הצלחת להתגשם,

והרבה זמן שחלמתי אותך נושם,

ואינך

אז אני אהרוג אותך עכשיו, ברשותך,

סליחה

אבל האמת

שאתה כבר מת במציאות

אז גם בראש שלי

אתה מוזמן למות,

אני יודעת שזה לא פשוט

בגלל זה בחרתי להכניס חלום חדש במקומך

אז סליחה

אבל החלום החדש הולך לתפוס כל כך הרבה מקום,

למלא לי את הלב כל לילה וכל יום,

הוא ישים, הוא מניב, הוא חי בועט, נושם

הוא אשכרה מתגשם למען השם!

וזה הופך אותו בהכרח

ליותר מוצלח

עצם זה שהוא נוכח

במציאות

לא מתכסה, לא רק מנסה

הוא מאפשר לי הלימה בין רצון למעשה

מאיר את חיי כמו הזריחה

ממלא אותי ריגוש ונחת ושמחה

עד שיום אחד אשכח כליל

על מה וממי ביקשתי סליחה

‍

מגיע לי

בדיוק

מה

שאני רוצה

מה אני רוצה?

האם אני מעיזה

לומר בקול

(בלי להתבייש

להצטנע,

לזייף) -

מה אני באמת רוצה?

רוצה להיות מלכה

להינשא למלך

ולהקים

ממלכה

וככה בדיוק

אנהל את

ההיכרות בנינו:

"שלום, נעים מאוד,

אני מלכה.

האם אתה מלך?"

תשובות כמו:

"לא / לא יודע"

או

"אני יכול להיות, כשאנירוצה"

או

"פעם הייתי, אהיה שוב ברגעש..."

לא יותירו לי עניין

להישאר ולהמשיך את ההיכרות.

לכן,

אקום ואלך,

אמשיך בדרכי,

אפגוש, אתוודה ואשאל:

"שלום, נעים מאוד,

אני מלכה.

האם אתה מלך?"

והמלך, הוא כל כך מלך

שלא יישאר מקום לספק

ב"כן" המלכותי

שיקרין.

‍

יום יום

אני עובדת

ב -

להיות איתך ביחד,

לייצר לעצמי

את מרחב התנועה

החופשית שלי,

לאפשר לך

לנוע חופשי

במרחב שלך.

האם אני בחופש?

‍

את תמיד אור

אבל

ככל שנהיה כאן

יותר ויותר

חשוך,

ככה

קל

לראות אותך

מרחוק

‍

כשהעלילה מסתבכת-

זיכרי:

יגיע הרגע בו

כל הפרטים כולם

יסופרו לאוזניה

של חברה טובה

וזה יהיה שווה

הו

זה יהיה שווה הכל.

‍

אלוהים מאמין בי

הוא לא יודע כל כך להסביר

מי אני או מה אני בדיוק

הוא מעדיף לא להגדיר

אבל הוא מרגיש שאני נמצאת

נוכחת בעולם שלו

שומרת עליו באהבה

‍

מניחה

הכל

על השולחן

ברוגע,

בכבוד,

בתשומת לב,

ומקפלת

ברוגע,

בכבוד,

בתשומת לב.

מעבירה סמרטוט

והשולחן נקי,

כאילו

לא

היה

כאן

כלום.

‍